Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות תמידין ומוספין פרק ט

א) באחד בתשרי מקריבין מוסף היום -- פר, ואיל, ושבעה כבשים, הכול עולות; ושעיר, חטאת הנאכלת. וזה מוסף היום, יתר על מוסף ראש חודש הקרב בכל ראש החודש; לפיכך אם חל להיות בשבת, היו שם שלושה מוספין -- מוסף שבת, ומוסף ראש החודש, ומוסף היום.

ב) וכיצד סידור הקרבתן -- מוסף שבת תחילה, ואחריו מוסף ראש החודש, ואחריו מוסף יום טוב: שכל התדיר מחברו, קודם את חברו. וכן כל המקודש מחברו, קודם את חברו; היה לפניו תדיר ומקודש, יקדים איזה מהן שירצה.

ג) עבר או שכח, ושחט את שאינו תדיר או הפחות בקדושה תחילה -- מקריבו, ואחר כך שוחט את התדיר או את המקודש. [ד] אם נשחטו שניהן כאחד -- יהיה זה ממרס בדם, עד שייזרק דם התדיר או דם המקודש.

ד) [ה] דם החטאת קודם לדם העולה, מפני שדם החטאת מכפר; אברי עולה קודמין לאימורי חטאת, מפני שהעולה כולה לאישים. דם חטאת ואברי עולה, איזה שירצה יקדים; וכן דם עולה ואימורי חטאת, או דם עולה ודם אשם -- איזה שירצה יקדים.

ה) [ו] חטאת קודמת לעולה; אפילו חטאת העוף, קודמת לעולת בהמה: שנאמר "והקריב את אשר לחטאת, ראשונה" (ויקרא ה,ח) -- בניין אב לכל חטאות, שיהיו קודמות לעולה הבאה עימה. וכן בשעת הפרשה -- מפריש החטאת תחילה, ואחר כך העולה.

ו) [ז] בקרבנות החג, אינו כן; אלא קרבין על סדר הכתוב, שנאמר "כמשפטם" (במדבר כט,ו; במדבר כט,לג). כיצד, בתחילה פרים, ואחריהם אילים, ואחריהם כבשים, ואחריהם שעירים -- אף על פי שהשעירים חטאת, וכל אלו שקדמו אותן עולות.

ז) וכן בשגגת ציבור בעבודה זרה, שהן מביאין פר עולה ושעיר חטאת -- הפר קודם, שנאמר בו "כמשפט" (במדבר טו,כד). ופר כוהן משיח קודם לפר העלם דבר של ציבור, ופר העלם קודם לפר עבודה זרה; ופר עבודה זרה קודם לשעיר שלה, אף על פי שהפר עולה והשעיר חטאת: שכך הוא סדר הכתוב בתורה.

ח) שעיר עבודה זרה קודם לשעיר נשיא, שהנשיא יחיד; ושעיר נשיא קודם לשעירת יחיד. ושעירת יחיד קודמת לכבשה, אף על פי ששניהן חטאת -- שהשעירה ראויה לבוא על כל הכרתות שמביאין עליהן חטאת, והכבשה אינה באה על שגגת עבודה זרה. [ח] אפילו חטאת העוף של יולדת, קודמת לכבשה.

ט) חטאת קודמת לאשם, מפני שדמה ניתן על ארבע קרנות ועל היסוד; וכל חטאות שבתורה קודמין לכל האשמות -- חוץ מאשם מצורע, מפני שהוא בא על ידי הכשר.

י) האשם קודם לתודה ולאיל נזיר, מפני שהוא קודשי קודשים; תודה ואיל נזיר קודמין לשלמים, מפני שהן נאכלין ליום אחד וטעונין לחם; והתודה קודמת לאיל נזיר, מפני שיש בה ארבעה מיני מנחות.

יא) שלמים קודמין לבכור -- מפני שהן טעונין מתן שתיים שהן בארבע, וטעונין סמיכה ותנופה ונסכים; והבכור קודם למעשר בהמה -- מפני שקדושתו מרחם, ונאכל לכוהנים בלבד.

יב) המעשר קודם לעופות, מפני שהוא זבח, ויש בו קודשי קודשים, דמו ואימוריו; והעופות קודמין למנחות, מפני שהם מיני דמים.

יג) הרי שהיו לפניו חטאת העוף ומעשר -- המעשר קודם, מפני שהוא זבח; היו שם חטאת העוף ומעשר ועולת בהמה -- הואיל ועולה קודמת למעשר, וחטאת העוף קודמת לעולת בהמה, מקריב חטאת העוף תחילה, ואחר כך העולה ואחר כך המעשר.

יד) [ט] הרי שהיו מיני בהמה הרבה ממין קרבן אחד, כיצד הן קרבין -- הפרים קודמין לאילים, שכן נתרבו בנסכים; ואילים קודמין לכבשים, שכן נתרבו בנסכים; וכבשים קודמין לשעירים, שכן נתרבו באימורים -- שבכלל אימורי כבשים האליה, ואין בשעירים אליה.

טו) העומר קודם לכבש הבא עימו, ושתי הלחם קודמין לשני כבשים. זה הכלל, דבר הבא בגלל היום, קודם לדבר הבא בגלל הלחם.

טז) [י] מנחת האיש קודמת למנחת האישה, מנחת חיטים קודמת למנחת שעורים; מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה, מפני שהיא באה על חטא. מנחת נדבה ומנחת סוטה, איזה מהן שירצה יקדים.

יז) [יא] מנחות קודמין ליין, והיין קודם לשמן, והשמן קודם ללבונה, ולבונה קודמת למלח, ומלח קודם לעצים. אימתיי, בזמן שבאו כולן כאחד; אבל הבא ראשון קרב ראשון, והבא אחרון קרב אחרון.

יח) [יב] כל הקודם בהקרבה, קודם באכילה. [יג] היו לפניו שלמים של אמש, ושלמים של יום -- של אמש קודמין, שהרי קרב זמנן; שלמים של אמש, וחטאת או אשם של יום -- חטאת ואשם קודמין, מפני שהן קודשי קודשים כמו שביארנו.